יום שישי, 10 בינואר 2014

כהני פנחס בישראל

לא מזמן כשלתי באחד הכללים הידועים של ויכוחים באינטרנט – ההשוואה לנאצים. על חסרונותיה של שיטה זו כאמצעי לדיון אינטליגנטי כבר הרחיבו לפניי, ולכן אתמקד בנושא שהביא אותי לנפילה שכזו. היה זה פעילות הארגון "להב"ה", שלו אף מקבילה חרדית בשם "יד לאחים".

ארגונים אלו פועלים למניעת התבוללות בישראל. שניהם מתהדרים במקרים רבים של "הצלת נערות יהודיות שנחטפו על ידי ערבים". אמנם, כאשר נערך דיון מיוחד בנושא בכנסת, הבהירה המשטרה שהתופעה לא קיימת, אולם פעולות "ההצלה" לעתים קרובות הן רק חלק מפעילות רחבה יותר – שנועדה למנוע כל סוג של קשר בין יהודים וערבים, גם מרצון והסכמה מלאים. חבר שלי מתקופת הלימודים שהיה קשור לפעילות הארגון סיפר שמרבית הפעילות עוסקת במניעת היווצרות קשר כזה ולא ב"סיומו", וש"לפעמים צריך להרחיק אותן מהערבים ממש בכח כנגד רצונן". הוא אף הסביר שהפעילות מתמקדת ביהודיות עם ערבים כי לתפיסתו זה "משפיל את העם היהודי".

שלט אופייני של הארגון
 

אגב, הפעילות ביחס לקשרי יהודיות-ערבים היא ממש לא מכלול הפעילות של שני ארגונים אלו. הם מפיצים כרזות שנועדו להזהיר ערבים מלחשוב על יהודיות, מחלקים תעודות כשרות מיוחדות לחנויות שנמנעות מהעסקת ערבים, מתנכלים ליהודים משיחיים, לארגוני מסיון או ליהודים שמגלים איזהשהוא קשר מוגזם לנצרות. אולם הגדרתם למניעת מסיון היא כוללנית למדי. רק לפני מספר שנים נחשף כיצד התנכלו לנגנת עוגב ישראלית שהעזה ללכת פעם בשבוע לנגן במנזר. הם גם הובילו קמפיינים שקראו לפיטוריהם של נוצרים מחברות ישראליות גדולות בטענה שאלו עלולים להעביר יהודים על דתם, להרחקה מהכנסת של יהודיה שנישאה לגוי ולהורדת הסדרה "עבודה ערבית" מהשידור בטענה שהיא מעודדת התבוללות.

אמג'ד כמעודד התבוללות ידוע
 


אכן, טעות קשה הייתה להשוות את פעילות ארגונים אלו לאירופה של שנות ה-30. מה לנו באירופה כשאפשר ללכת לאמריקה, אשר בה עד לפני 50 שנה עוד היו חוקים כנגד "ערבוב גזעי" וכנגד יחסי מין של שחורים ולבנים. אגב, באחת ממדינות אמריקה החוק בוטל רק בשנת 2000 (על אף שכנראה כבר לא נאכף בשלב הזה הרבה שנים). ביטול החוק לא הפריע למחתרות שפועלות בנושא בארה"ב עד היום. אעצור ואתמקד רגע באחת ספציפית, פחות חשובה כל-כך מבחינת כמות הטרור והאלימות שביצעה אלא מבחינת ההצדקה הדתית שמצאה לה, והיא קבוצת "כהני פנחס".

 ב1990 בספר ושמו Vigilantes of Christendom: The Story of the Phineas Priesthood - ניתנה ההצדקה הדתית והאידיאולוגית לכל מעשה של מניעת יחסים בלתי "טבעיים" – אגב, לא רק שחורים ולבנים הם הסיפור, אלא גם יהודים ונוצרים, אסיאתיים וכו'. מאין שאבו כהני פנחס את השראתם? מפנחס הכהן כמובן. ועתה נעצור לטובת שיעור תנ"ך קצר. פנחס הכהן רוצח את זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון, ואת כזבי בת צור, אשה ממדין, על כך שהעז לזנות ברבים. כהני פנחס אוהבים לצטט במיוחד את תגובת אלוהים: "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". "כהני פנחס" מסבירים שכל אחד המבצע מעשה המונע יחסים בלתי טבעיים הופכת לזרעו הרוחני של פנחס הכהן וזוכה בגמולו.

 אמנם, יד לאחים ולהב"ה עוד לא הגיעו למימדי אלימות שכאלה (מכות, הפחדות ואיומים לפי עדויות מסוימיות היו, למי שתהה), אולם היסוד הרעיוני שלהם ושל "כהני פנחס" זהה לחלוטין - חוויה כי האל עצמו מתיר לך לפעול וכי פעולתך היא למעשה פעולה של ערבות.
***
דרך אחרת להבין מהי המוטיבציה של ארגונים אלו היא המיזוגניה שלהם. קל לשים לב שארגונים אלו לא פועלים נגד קשרים של ערביות עם יהודים. הטון שמשדרים ארגונים אלו הוא ראיית הנשים כפרס, כאובייקט מסוים שהיהודי והערבים מתחרים עליו, כמו בשיר המפורסם של מאיר אריאל. אגב, שימו לב שלבנות ישראל אין זכות לעמדה משלהן בנושא, זו החלטה של אבותיהם שלהם זכות מוחלטת מולן. כך קיבלה פעילות הכהניסטים גם מימד של מסורת וחיזוק מעמד המשפחה.

 

יש ויש דרכים שונות להתגונן מפני הביקורת על הארגונים הללו - לחזק את מיתוס "חטיפת היהודיות" או לדבר על התופעה כפי שהיא אכן מתועדת - של צעירות יהודיות ממצב סוציו-אקונומי נמוך שיוצאות עם ערבים מבוגרים מהן. אפשר להעצים באופן דרמטי את פעילות ארגוני המסיון ואפשר לטעון שסייד קשוע יצר קונספירציה שנועדה לגרום לנו לרצות להתבולל. תמיד יימצאו מי שיאמינו.

אפשר גם לבקר את פעילות הארגונים הללו אך לזלזל בכוחם ולהציגם כשוליים סהרוריים – אותם ארגונים המונים אלפי מתנדבים ועובדים (יותר למשל מעדאללה, שלום עכשיו, רבנים לזכויות אדם ושוברים שתיקה ביחד) הופכים פתאום לקבוצה קטנה ושולית שאפשר לזלזל בסכנותיה.

ואפשר לדבר על מה שבאמת מעורר את כהני פנחס בישראל, וזה אי בטחונם ביכולתם לחזק את הזהות היהודית. מדוע ארגונים אלו פונים שוב ושוב להגזמות ומספרים כיצד יהודיות נחטפות באלפים לכפרים מוסלמים? משום שהם מפחדים להיכנס לדיון האמיתי: מהי זהות יהודית ומדוע שלי יהיה רצון לשמור עליה ולהנחילה לילדיי. אגב, זה לא משום שלפעילי הארגונים אין זהות כזו, אלא משום שהם יודעים שהתשובה שיש להם להציע לא בהכרח תעניין את הנוער של היום.

לכן, היעדרה של תשובה חיובית לשאלה: "למה לי להיות יהודי" מובילה לתשובות שליליות - יהפכו אותך לנוצרי כמו הנאצים ששרפו את הסבים שלך, המוסלמים יחטפו אתכם לכפר וירביצו לכם. תשובות אלו לא שונות במיוחד מתשובות שנותנים גם הרבה ציונים חילונים, נאורים בעיני עצמם, לשאלת הצורך במדינת ישראל: הם מאיימים עליך שבחו"ל תסבול מאנטישמיות.

***
חלק מהרעיון של שחרור היהודי והפיכתו לחופשי בארצו הוא שלאותו יהודי יש אפשרות לבחור את דתו ומורשתו, גם אם הוא מעוניין להתנתק מהקולקטיב היהודי. אם אנו צריכים לקיים את הלאום היהודי על בסיס הפחדה ואלימות מתמידים וגוברים כלפי עצמנו, הרי זה לאום מפוקפק למדי להשתייך אליו.

 לפיכך לזלזל בקבוצות הללו ובכוחן זה טפשי. הכהניסטים של "להב"ה" מציבים לנו אתגר – האם אנו שותקים מולו? האם אנחנו מוכנים לקבל מהלכי הפרדה בין יהודים וערבים ברחובות? האם אנו משלימים עם השימוש שלהם באלימות כלפי זוגות מעורבים? כפי שהודגם סביב הקמפיינים של נגד "עבודה ערבית" או האיומים וההצקות לנגנת עוגב מסכנה בירושלים – המאבק של ארגונים אלו בהתבוללות הופך להיות כיסוי למאבק בכל דבר שאינו מוצא חן בעיניהם בחייכם. ביום אחר זה יהיה האפשרות לסייר בכנסייה או לשמוע אופרה או לצפות במונטי פייטון. וגזענים, כך מספרת ההיסטוריה, אינם נעצרים מול רוב גדול ואדיש. הם נעצרים מול פעולה נחושה.
אולם לצד הפעולה הזו, תשובה חשובה ביותר לכהני פנחס בישראל היא שאנחנו לא צריכים אותם. יש לנו זהות יהודית מבוססת היטב, והיא אינה דורשת הפרדה של כל תחומי החברה בין יהודים וערבים כדי לקיימה. היא אפילו יכולה להתמודד עם אותם בודדים שירצו לוותר על הזהות הזו. והיא תשרוד ותמשיך הלאה דורות רבים אחרי שהגל הגזעני העכור של ארגונים אלו יישבר ויישטף אל החוף. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה